I:16 · Tzur · parallel

The original beside the translation.

Maimonides wrote the Guide in Judeo-Arabic; it entered the Jewish canon through Samuel Ibn Tibbon's Hebrew. Here the source sits beside that translation. Alignment is by chapter, not yet phrase by phrase. (Al-Ḥarizi's rival Hebrew will join when its text is in hand.)

← Read with translation & glosses Commentators on AlHaTorah ↗

Judeo-Arabic original

צור אסם משתרך. הו אסם אלג'בל: והכית בצור. והו אסם חג'ר צלב כאלצואן: חרבות צורים.

והו אסם אלמעדן אלד'י תקתטע מנה חג'ארהֵ אלמעאדן: הביטו אל צור חצבתם.

ת'ם אסתעיר מן הד'א אלמעני אלאכ'יר הד'א אלאסם לאצל כל שי ומבדאה, ולד'לך קאל בעד קולה הביטו אל צור חצבתם: הביטו אל אברהם אביכם וכו'.

כאנה שרח אן אלצור אלד'י חצבתם מנה הו אברהם אביכם, פאקתפוא את'רה ודינוא בדינה ותכ'לקוא בכ'לקה, אד' טביעהֵ אלמעדן ילזם אן תכון מוג'ודה פי מא אקתטע מנה.

ובחסב הד'א אלמעני אלאכ'יר תסמי אללה תעאלי צור, אד' הו אלמבדא ואלסבב אלפאעל לכל מא סואה. וקיל: הצור תמים פעלו, צור ילדך תשי, צורם מכרם, ואין צור כאלהינו, צור עולמים.

ונצבת על הצור — אעתמד ואת'בת עלי אעתבאר כונה תעאלי מבדאא, פהו אלמדכ'ל אלד'י תצל מנה אליה, כמא בינא פי קולה לה: הנה מקום אתי.

Ibn Tibbon · Hebrew (public domain, via Sefaria)

׳צור׳ – שם משתתף: הוא – שם ההר: ״והכית בצור״; והוא – שם אבן קשה, כחלמיש: ״חרבות צורים״; והוא – שם המקור אשר יחצבו ממנו אבני המקורים: ״הביטו אל צור חוצבתם״. ואחר כן הושאל מזה הענין האחרון זה השם לשורש כל דבר והתחלתו; ולזה אמר (אחר אמרו: ׳הביטו אל צור חוצבתם׳) ״הביטו אל אברהם אביכם וכו׳״ – כאלו באר שהצור ש׳חוצבתם׳ ממנו הוא ׳אברהם אביכם׳ על כן לכו בדרכיו והאמינו בתורתו והתנהגו במדותיו, כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא במה שיחצב ממנו.

ולפי זה הענין האחרון נקרא האלוה ית׳ ׳צור׳ כי הוא ההתחלה והסבה הפועלת לכל אשר זולתו. ונאמר: ״הצור תמים פעלו״, ״צור ילדך תשי״, ״צורם מכרם״, ״ואין צור כאלהינו״, ״צור עולמים״. ׳ונצבת על הצור״ – השען ועמוד על התבוננות היותו ית׳ התחלה שהוא המבוא אשר תגיע ממנו אליו (כמו שבארנו באמרו לו ״הנה מקום אתי״).

Working English

Tzur is an equivocal noun. It is the name of a mountain: 'and you shall smite the rock' (Exod 17:6). And it is the name of a hard stone like flint: 'knives of flint' (Josh 5:2).

And it is the name of the quarry-rock from which mineral-stones are cut: 'look to the rock whence you were hewn' (Isa 51:1).

Then, from this last sense, this noun was borrowed for the origin and source of everything; and therefore, after His saying 'look to the rock whence you were hewn,' He said: 'look to Abraham your father' (Isa 51:2), and so on.

It is as though He explained that the rock from which you were hewn is Abraham your father — so follow in his footsteps, hold to his creed, and form yourselves by his character; for the nature of the quarry must be present in what is cut from it.

And according to this last sense God, may He be exalted, is called Tzur, since He is the origin and the efficient cause of all besides Himself. And it is said: 'the Rock, His work is perfect' (Deut 32:4); 'the Rock that begot you, you neglected' (Deut 32:18); 'their Rock had sold them' (Deut 32:30); 'neither is there any rock like our God' (1 Sam 2:2); 'the Rock of ages' (Isa 26:4).

'And you shall stand upon the rock' (Exod 33:21) — lean and stand firm upon the consideration that He, may He be exalted, is the origin; for He is the point of access through which one reaches Him, as we explained in His saying to him: 'behold, there is a place by Me' (Exod 33:21).