I:14 · Adam · parallel

The original beside the translation.

Maimonides wrote the Guide in Judeo-Arabic; it entered the Jewish canon through Samuel Ibn Tibbon's Hebrew. Here the source sits beside that translation. Alignment is by chapter, not yet phrase by phrase. (Al-Ḥarizi's rival Hebrew will join when its text is in hand.)

← Read with translation & glosses Commentators on AlHaTorah ↗

Judeo-Arabic original

אשתראך אדם. הוא אסם אדם הראשון, משתק כמא ג'א אלנץ אנה משתק מן אדמה.

ויכון אסם אלנוע: לא ידון רוחי באדם, מי יודע רוח בני האדם, ומותר האדם מן הבהמה אין.

ויכון אסמא ללג'מהור, אעני ללעאמה דון אלכ'אצה: גם בני אדם גם בני איש.

ומן הד'א אלמעני אלת'אלת': ויראו בני האלהים את בנות האדם, אכן כאדם תמותון.

Ibn Tibbon · Hebrew (public domain, via Sefaria)

שתוף ׳אדם׳ הוא שם ׳אדם הראשון׳ – נגזר כמו שבא הכתוב, שהוא נגזר מ׳אדמה׳; ויהיה שם המין ״לא ידון רוחי באדם״, ״מי יודע רוח בני האדם״, ״ומותר האדם מן הבהמה אין״; ויהיה שם להמון – כלומר: לפחותים מבלתי המיוחדים: ״גם בני אדם גם בני איש״.

ומזה הענין השלישי: ״ויראו בני האלהים את בנות האדם״, ״אכן כאדם תמותון״.

Working English

The equivocity of adam. It is the name of Adam the first man, derived — as the text states that it is derived — from adamah ('earth').

And it is the name of the species: 'My spirit shall not abide in man' (Gen 6:3); 'who knows the spirit of the sons of man' (Eccl 3:21); 'and the pre-eminence of man over beast is naught' (Eccl 3:19).

And it is a name for the multitude — I mean for the common people as opposed to the elite: 'both the sons of adam and the sons of ish' (Ps 49:3).

And of this third sense: 'and the sons of God saw the daughters of man' (Gen 6:2); 'surely you shall die like adam' (Ps 82:7).