I:17 · Concealing Knowledge · parallel

The original beside the translation.

Maimonides wrote the Guide in Judeo-Arabic; it entered the Jewish canon through Samuel Ibn Tibbon's Hebrew. Here the source sits beside that translation. Alignment is by chapter, not yet phrase by phrase. (Al-Ḥarizi's rival Hebrew will join when its text is in hand.)

← Read with translation & glosses Commentators on AlHaTorah ↗

Judeo-Arabic original

לא תט'ן אן אלעלם אלאלאהי פקט הו אלמצ'נון בה עלי אלג'מהור, בל אכת'ר אלעלם אלטביעי. וקד תכרר לך קולנא: ולא במעשה בראשית בשנים.

וליס הד'א ענד אהל אלשריעה פקט, בל וענד אלפלאספה ועלמא אלמלל עלי קדים אלדהר: כאנוא יכ'פון אלכלאם פי אלמבאדי וילגזונה. ואפלאטון ומן תקדמה כאן יסמי אלמאדה אלאנת'י, וכאן יסמי אלצורה אלד'כר.

ואנת תעלם אן מבאדי אלמוג'ודאת אלכאינה אלפאסדה ת'לת'ה: אלמאדה ואלצורה ואלעדם אלמכ'צוץ אלד'י הו מקארן ללמאדה אבדא. ולולא מקארנהֵ אלעדם להא למא חצלת להא צורה, ובהד'ה אלג'הה צאר אלעדם מן אלמבאדי.

וענד חצול אלצורה יבטל ד'לך אלעדם, אעני עדם תלך אלצורה אלחאצלה, ויקארנהא עדם אכ'ר, והכד'א אבדא, כמא תבין פי אלעלם אלטביעי.

פאד'א כאן אולאיך אלד'ין לא מפסדה עליהם פי אלתביין כאנוא יסתעירון אלאסמא ויאכ'ד'ון אלשבה פי אלתעלים, פכם באלאחרי ילזמנא נחן מעשר אלמתשרעין אן לא נצרח בשי יעזב עלי אלג'מהור פהמה, או תכ'יל להם חקיקהֵ אלאמר כ'לאף אלאמר אלמראד בנא. פאעלם הד'א איצ'א.

Ibn Tibbon · Hebrew (public domain, via Sefaria)

לא תחשוב כי החכמה האלהית לבד היא הנמנעת מן ההמון, אבל רוב חכמת הטבע. וכבר נכפל לך אמרנו: ׳ולא במעשה בראשית בשנים׳. ואין זה אצל בעלי תורה לבד אבל אצל הפילוסופים, וחכמי האומות מקדם היו מסתירים הדברים בהתחלות ומדברים בהם בחידות; ואפלטון ומי שקדם לו היה קורא החומר הנקבה והצורה – הזכר.

ואתה יודע כי התחלות הנמצאות ההוות הנפסדות – שלש: החומר והצורה וההעדר המיוחד אשר הוא מחובר לחומר לעולם; ולולא התחברות ההעדר לחומר לא הגיע אליו הצורה – ובזה הצד היה ההעדר מן ההתחלות; ועם הגיע הצורה, יסור ההעדר ההוא – כלומר: העדר הצורה ההיא המגעת – ויחובר אליו העדר אחר וכן לעולם – כמו שהתבאר בחכמת הטבע.

ואם הם אשר אין הפסד עליהם בבאור היו שואלים השמות ולוקחים הדמיון בלמוד – כל שכן שראוי לנו אנחנו קהל בעלי הדת שלא נבאר דבר שיקשה על ההמון להבינו או תדמה להם אמיתת הענין – חלוף הענין שנרצה בו. ודע, זה גם כן.

Working English

Do not suppose that it is metaphysics alone that is to be withheld from the multitude — rather, most of physics as well. We have repeatedly cited to you the dictum: 'nor [expound] the Account of Creation before two' (Hag. 2:1).

And this is not so among the people of the Law alone, but also among the philosophers and the religious scholars of antiquity: they would conceal their discourse on the first principles and cast it in riddles. Plato and those before him would call matter 'the female' and call form 'the male.'

Now you know that the principles of generated, perishable beings are three: matter, form, and the particular privation that is always coupled to matter. Were privation not coupled to it, no form would ever come to be for it — and in this respect privation is among the principles.

When a form is attained, that privation lapses — I mean the privation of the form now attained — and another privation couples to the matter, and so on without end, as is shown in physics.

So if those men, who risked no harm from plain explanation, would nonetheless borrow names and employ analogies in teaching, how much more must we, the community of the followers of the Law, refrain from declaring openly anything that the multitude cannot grasp — or that would make them imagine the truth of the matter to be the opposite of what we intend. Understand this too.