The original beside the translation.

פנים אסם משתרך ואכת'ר אשתראכה הו עלי ג'ההֵ אלאסתעארה. הו אסם אלוג'ה מן כל חיואן ונהפכו כל פנים לירקון מדוע פניכם רעים והד'א כת'יר.

והו אסם אלגצ'ב ופניה לא היו לה עוד. ובחסב הד'א אלמעני אסתעמל כת'ירא פי מעני גצ'ב אללה וסכ'טה פני י״י חלקם פני י״י בעושי רע פני ילכו והניחותי לך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והד'א כת'יר.

והו איצ'א אסם חצ'רהֵ אלשכ'ץ ומקאמה על פני כל אחיו נפל ועל פני כל העם אכבד מענאה במחצ'רהם אם לא על פניך יברכך בחצ'רתך ובוג'ודך. ובחסב הד'א אלמעני קיל ודבר י״י אל משה פנים אל פנים יעני חצ'רה בחצ'רה דון ואסטה כמא קיל לכה נתראה פנים וכמא קאל פנים בפנים דבר י״י עמכם ובין פי מוצ'ע אכ'ר וקאל קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול וכני ען ד'לך פנים בפנים כד'לך קולה ודבר י״י אל משה פנים אל פנים כנאיה ען קולה פי צורהֵ אלכ'טאב וישמע את הקול מדבר אליו. פקד תבין לך אן סמאע אלקול דון ואסטהֵ מלאך יכני ענה פנים בפנים. ומן הד'א אלמעני ופני לא יראו חקיקהֵ וג'ודי עלי מא הי עליה לא תדרך.

ופנים איצ'א הו ט'רף מכאן אלמקול ענה פי אלערביה אמאמך או בין ידיך וכת'ירא מא אסתעמל בחסב הד'א אלמעני פי אללה תע' לפני י״י ובחסב הד'א אלמעני איצ'א הו ופני לא יראו פי תאויל אנקלוס קאל ודקדמי לא יתחזון ישיר אן ת'ם מכ'לוקאת איצ'א עט'ימה לא ימכן אלאנסאן אדראכהא עלי מא הי עליה והי אלעקול אלמפארקה ונסבת ללה אנהא אמאמה ובין ידיה דאימא לשדהֵ אלענאיה בהא דאימא ואמא אלשי אלמדרך ענדה אעני ענד אנקלוס עלי אלחקיקה פהי אלאמור אלתי הי דון הד'ה פי מרתבהֵ אלוג'וד אעני ד'את אלמאדה ואלצורה וענהא קאל ותחזי ית דבתראי יעני אלמוג'ודאת אלתי כאני מערץ' ענהא ומסתדברהא עלי ג'ההֵ אלתמת'יל לבעדהא ען וג'ודה תעאלי וסתסמע תאוילי פי מא טלב משה רבנו ע״אס.

ופנים איצ'א ט'רף זמאן במעני קבל או קדים לפנים בישראל לפנים הארץ יסדת.

ופנים איצ'א אסם אלרעאיה ואלענאיה לא תשא פני דל ונשוא פנים אשר לא ישא פנים והד'א כת'יר. ובחסב הד'א אלמעני איצ'א קיל ישא י״י פניו אליך וישם לך שלום יעני אצחאב אלענאיה בנא:

׳פנים׳ – שם משתתף, ורוב שתופו – על צד ההשאלה. הוא – שם הפנים מכל חי: ״ונהפכו כל פנים לירקון״, ״מדוע פניכם רעים?״ – וזה הרבה.

והוא שם הכעס ״ופניה לא היו לה עוד״; ולפי זה הענין נעשה הרבה בענין כעס האלוה וקצפו ״פני יי חילקם״, ״פני יי בעושי רע״, ״פני ילכו והניחותי לך״, ״ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו״ – וזה הרבה.

והוא גם כן שם מציאות האיש ומעמדו: ״על פני כל אחיו נפל״, ״ועל פני כל העם אכבד״ – ענינו במציאותם ״אם לא על פניך יברכך״ – בהיותך ובמציאותך; ולפי זה הענין נאמר: ״ודבר יי אל משה פנים אל פנים״ – כלומר: מציאות במציאות. מבלתי אמצעי כמו שנאמר: ״לכה נתראה פנים״ וכמו שאמר ״פנים בפנים דיבר יי עמכם״ ובאר במקום אחר ואמר: ״קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול״ וכינה זה ׳פנים בפנים׳; כן אמרו: ״ודבר יי אל משה פנים אל פנים״ – כנוי על אמרו בענין ספור הדברים: ״וישמע את הקול מדבר אליו״. הנה כבר התבאר לך כי שמיעת הקול מבלתי אמצעיות מלאך יכנה עליו ׳פנים בפנים׳. ומזה הענין – ״ופני לא יראו״ אמתת מציאותי כמות שהיא לא תושג.

ו׳פנים׳ גם כן הוא כלי מקום שענינו: ׳לפניך׳ או ׳בין ידיך׳ – והרבה מה שנעשה כפי זה הענין באלוה ית׳: ״לפני יי״. ולפי זה הענין גם כן הוא ״ופני לא יראו״ – כפרוש אונקלוס אמר ״ודקמי לא יתחזון״ – רומז שיש נבראות גם כן עצומות אי אפשר לאדם להשיגם כפי מה שהם, והם – הדעות הנפרדות ויחסם לאלוה שהם לפניו ובין ידיו תדיר לחוזק ההשגחה בהם תמיד. ואמנם הדבר המושג אצלו – רצוני לומר: אצל אונקלוס – על האמת הם ענינים אשר הם למטה מאלו במדרגת המציאות – רצוני לומר: עצם החומר והצורה – ועליהם אמר ״ותחזי ית דבתראי״ – כלומר: הנמצאות אשר כאילו אני נוטה מהם ומשליכם אחרי (על דרך משל, לרחקם ממציאותו ית׳). – והנה תשמע פרושי במה שביקש ׳משה רבינו׳ עליו השלום.

ו׳פנים׳ גם כן הוא כלי הזמן בענין ׳קודם׳ או ׳לפני׳: ״לפנים בישראל״, ״לפנים הארץ יסדת״.

ו׳פנים׳ גם כן שם ההזהר וההשגחה ״לא תשא פני דל״, ״ונשוא פנים״, ״אשר לא ישא פנים״ – וזה הרבה. ולפי זה הענין גם כן נאמר: ״ישא יי פניו אליך וישם לך שלום״ – רצונו לומר: הלוות ההשגחה בנו.