I:43 · Kanaf · parallel

The original beside the translation.

Maimonides wrote the Guide in Judeo-Arabic; it entered the Jewish canon through Samuel Ibn Tibbon's Hebrew. Here the source sits beside that translation. Alignment is by chapter, not yet phrase by phrase. (Al-Ḥarizi's rival Hebrew will join when its text is in hand.)

← Read with translation & glosses Commentators on AlHaTorah ↗

Judeo-Arabic original

כנף אסם משתרך ואכת'ר אשתראכה מן ג'ההֵ אלאסתעארה. וצ'עה אלאול לג'נאח אלחיואן אלטאיר כל צפור כנף אשר תעוף בשמים.

ת'ם אסתעיר לאטראף אלת'יאב וזואיאהא על ארבע כנפות כסותך.

ת'ם אסתעיר לאקאצי אלמעמור מן אלארץ' ואטראפהא אלבעידה מן מואצ'ענא לאחוז בכנפות הארץ מכנף הארץ זמירות שמענו.

וקאל אבן ג'נאח אנה איצ'א יג'י במעני אלסתרה מג'אנסא ללערבי אלד'י יקול כנפת אלשי במעני סתרתה וקאל פי שרח ולא יכנף עוד מוריך ולא ינסתר ענך מנירך ולא ינחג'ב והד'א תפסיר חסן. ומנה ענדי ולא יגלה כנף אביו לא יכשף סתר אביה וכד'לך ופרשת כנפיך על אמתך שרחה ענדי אבסט סתרך עלי ג'אריתך.

ובחסב הד'א אלמעני ענדי אסתעיר כנף ללכ'אלק תעאלי וכד'לך ללמלאיכה אד' אלמלאיכה ליסוא בד'וי אג'סאם פי ראינא כמא סאבין פקולה אשר באת לחסות תחת כנפיו שרחה אלתי ג'ית לתסתכני תחת סתרה. וכד'לך כל כנף ג'א פי אלמלאיכה מענאה אלסתר אלא תתאמל קולה בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו אן סבב וג'ודה אעני אלמלאך מסתור כ'פי ג'דא והו פניו וכד'לך אלאשיא אלתי הו סבבהא אעני אלמלאך אלתי הי רגליו כמא בינא פי אשתראך רגל הי איצ'א כ'פיה לאן אפעאל אלעקול כ'פיה לא יתבין את'רהא אלא בעד ארתיאץ' וד'לך בסבבין מן ג'התהא ומן ג'התנא אעני צ'עף אדראכנא וצעובהֵ אדראך אלמפארק מן חית' חקיקתה. ואמא קולה ובשתים יעופף פסאבין פי פצל מפרד לאי מעני נסבת חרכהֵ אלטיראן ללמלאיכה:

Ibn Tibbon · Hebrew (public domain, via Sefaria)

׳כנף׳ – שם משותף, ורוב שתופו מצד ההשאלה. הנחתו הראשונה – לכנפי בעל החיים הפורח: ״כל צפור כל כנף״, ״כל צפור כנף אשר תעוף בשמים״.

ואחרי כן הושאל לכנפות הבגדים וזויותיהם: ״על ארבע כנפות כסותך״.

ואחרי כן הושאל לקצוות המיושב מן הארץ ופאותיה הרחוקות ממקומותינו: ״לאחוז בכנפות הארץ״, ״מכנף הארץ זמירות שמענו״.

ואמר איבן גנאח, שהוא יבוא גם כן בענין ההסתר דומה לערבי אשר יאמר: ׳כנפתֻ אלשי׳ – בענין ׳הסתרתיו׳; ואמר בפרוש ״ולא יכנף עוד מוריך״ – ולא יסתר ממך ׳מוריך׳ ולא יתעלם – וזה פרוש נאה. וממנו אצלי ״ולא יגלה כנף אביו״ – לא יגלה סתר אביו; וכן: ״ופרשת כנפיך על אמתך״ פרושו אצלי: פרוש סתרך על אמתך.

ולפי זה הענין אצלי הושאל ׳כנף׳ לבורא ית׳ וכן למלאכים כי המלאכים אינם בעלי גופות לפי דעתנו, כמו שאבאר. ואמרו: ״אשר באת לחסות תחת כנפיו״ פרושו: אשר באת לחסות תחת סתרו. וכן כל ׳כנף׳ שבא במלאכים ענינו – הסתר. הלא תתבונן אמרו: ״בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו״ – כלומר: שסבת מציאותו (רצוני לומר: המלאך) נסתרת נעלמת מאוד – והוא: ׳פניו׳; וכן הדברים אשר הוא סבתם (רצוני לומר: המלאך), אשר הם ׳רגליו׳ – כמו שבארתי בשתוף ׳רגל׳ – הם גם כן נעלמים; כי פעולות השכלים נעלמות – לא יתבאר ענינם אלא אחר למוד; וזה לשתי סיבות מצדם ומצדנו – רצוני לומר: חולשת השגתנו וקשי השגת הנפרד מצד אמיתתו. ואמנם אמרו: ״ובשתים יעופף״ והנני עתיד לבאר בפרק בפני עצמו, למה יחסו תנועת העופפות למלאכים.

Working English

Kanaf is an equivocal term, and most of its equivocality is by way of metaphorical extension. Its primary use is for the wing of a flying creature: 'every winged bird that flies in the heavens' (Deut 4:17).

Then it was extended by metaphor to the hems and corners of garments: 'on the four corners of your garment' (Deut 22:12).

Then it was extended by metaphor to the extreme edges of the inhabited world and its most distant reaches from our location: 'to take hold of the corners of the earth' (Job 38:13); 'from the wing of the earth we have heard songs' (Is 24:16).

Ibn Janāḥ said that kanaf also comes in the sense of concealment, parallel to the Arabic, in which one says kanaftu al-shayʾ meaning 'I concealed the thing.' He said in his explanation of 'and your teacher shall no longer hide (yikkanef) from you' (Is 30:20): meaning, your guide shall not be concealed from you nor veiled. This is a good interpretation. From this, in my view, is 'and he shall not uncover his father's kanaf' (Deut 22:30) — meaning: he shall not uncover his father's covering. Likewise: 'and you shall spread your kanaf over your handmaid' (Ruth 3:9) — its interpretation in my view is: extend your covering over your handmaid.

According to this sense, in my view, kanaf was extended by metaphor to the Creator, exalted be He, and likewise to the angels — since the angels are not corporeal in our view, as I shall explain. So His saying, 'who came to take shelter under His wings' (Ruth 2:12), its interpretation is: who came to dwell under His concealment. Likewise, every kanaf that comes with regard to angels means concealment. Only consider His saying: 'with two he covered his face, and with two he covered his feet' (Is 6:2) — the cause of the angel's existence is very hidden and concealed, and that is its 'face'; likewise, the things whose cause is the angel — which are its 'feet,' as I explained in the equivocal uses of regel — these are also hidden, because the actions of the intellects are hidden and their traces are discernible only after prolonged preparation, for two reasons: on their side and on our side — I mean the weakness of our apprehension and the difficulty of apprehending a Separate being from the standpoint of its reality. As for His saying, 'and with two he soared' — I shall explain in a separate chapter what meaning is intended by attributing the motion of flight to the angels.