Moreh Nevukhim: Part II, Chapter 3 — Aristotle's Theory of the Separate Intelligences

אעלם אן הד׳ה אלארא אלתי יראהא ארסטו פי אסבאב חרכהֵ אלאפלאך אלתי מנהא אסתכ׳רג׳ וג׳וד עקול מפארקה ואן כאנת דעאוי לא לקום עליהא ברהאן לכנהא הי אקל אלארא אלתי תקאל שכוכא ואג׳ראהא עלי נט׳אם כמא יקול אלאסכנדר פי מבאדי אלכל. והי איצ׳א אקאויל תטאבק אקאויל כת׳ירה מן אקאויל אלשריעה ובכ׳אצה בחסב מא יבין פי אלמדרשות אלמשהורה אלתי לא שך אנהא ללחכמים כמא סאבין. פלד׳לך אתי באראיה ובדלאילה חתי אלתקט מנהא מא הו מואפק ללשריעה מטאבק לאקאויל אלחכמים זכרם לברכה:

THE theory of Aristotle in respect to the causes of the motion of the spheres led him to assume the existence of Intelligences. Although this theory consists of assertions which cannot be proved, yet it is the least open to doubt, and is more systematic than any other, as has been stated by Alexander in the book called The Origin of the Universe. It includes maxims which are identical with those taught in Scripture, and it is to a still greater extent in harmony with doctrines contained in well-known genuine Midrashim, as will be explained by me. For this reason I will cite his views and his proofs, and collect from them what coincides with the teachings of Scripture, and agrees with the doctrine held by our Sages.