Moreh Nevukhim: Part II, Chapter 48 — All Causation Traces to God

ובעד הד״ה אלתוטיה אסמע מא אבינה פי הד״א אלפצל ואעתברה אעתבארא כ״ציצא בה זאידא עלי אעתבארך לסאיר פצול הד״ה אלמקאלה ואלשי אלד״י אבינה הו אן אלנביאים יצפון כל מא יחדת״ פי הד״א אלעאלם בסבב ד״אתי או בסבב אכ״תיארי או בסבב ת״אנוי בסרעה פיסנדונה תארה ללה.

After having heard this remark, listen to what I will explain in this chapter. The thing which I will explain is this: the prophets sometimes describe an event as directly caused by God, even when it has an immediate natural, voluntary, or accidental cause.

אעלם אן אלאסבאב אלקריבה כלהא אלתי ענהא חדת״ מא חדת״ לא פרק בין אן תכון תלך אלאסבאב ד״אתיה טביעיה או אכ״תיאריה או ערצ״יה אתפאקיה כלהא תנסב ללה.

As regards the immediate causes of things produced, it makes no difference whether these causes consist in substances, properties, freewill, or chance — they are all equally attributed to God.

ואנא אד״כר לך מן הד״ה כלהא אמת״לה ועליהא קס כל מא לם אקלה. קאל פי מא יג״רי מן אלאמור אלטביעיה ותרד ירוחם עלי עשב ולה ממטר גשם ואמא ד״לך אנה הו ית״ יסוק אלמטר ד״לך ויג״לבה. ופי הד״א אלמעני קוים עד י״י אל אברהם.

I will give instances of each kind. In natural events: And Jehoram came to Jezreel, and it rained: this means God sent the rain. Similarly, And the Lord appeared to Abraham.

וקאל פי מא יכון סבבה אכ״תיאראת אנסאניה כקתאל קום סלטוא עלי קום או שכ״ץ תחרך לאד״יה״ שכ״ץ אכ״ר ופי הד״ה יקול ויסת אלהים את רוח בני חמור וגו״. ויסת אלהים רוח אבימלך.

Events caused by man's freewill, such as war, the dominion of one nation over another, the instigation of one person against another — in this regard Scripture says: And God moved the spirit of Abimelech.

וקאל פי מא יכון סבבה אראדה״ חיואן ותחרכה בדואעיה אלחיואניה ויאמר י״י לדג אד״ ואללה הו אלד״י תחרך ד״לך אלחות לאבתלאע יונה.

The case that the will of an animal or its desire for some of its natural wants is the cause of an event: And the Lord commanded the fish, and it vomited out Jonah. God moved that fish to swallow Jonah.

וקאל איצ״א פי אלאמור אלאתפאקיה אלמחצ״ה״ אלאתפאק קאל פי קצה״ רבקה ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר י״י.

Events evidently due to chance are ascribed to God: e.g., in reference to Rebecca, Let her be thy master's son's wife, as the Lord hath spoken.

והד״א גאיה״ מא אנתהי בי אלקול פיה פי אמר אלנבוה ואמת״אלהא ועבאראתהא. והד״א ג״מלה״ מא אד״כרה פי הד״א אלג״ז.

This is as far as I can go in discussing the subject of prophecy, its allegories and its language. This is the sum of what I have said in this Part.

כמל הד״א אלג״ז אלת״אני מן דלאלה״ אלחאירין יתלוה אלג״ז אלת״אלת״ אלד״י אולה מקדמה קד בינא מר אד״ נצת עליה דברים.

Here concludes Part II of the Guide of the Perplexed; it is followed by Part III, which opens with a preface we have already explained, since Scripture speaks of it.